“צריך לעשות את הדבר הנכון מפני שהוא נכון ולא משום סיבה אחרת”, פנייה ליד ושם


“צריך לעשות את הדבר הנכון משום שהוא נכון – ולא מכל סיבה אחרת.”  אמר צִ’יאוּנֶה סוּגִּיהַארַה – חסיד אומות העולם – ששימש כקונסול יפני בליטא, והציל בזמן השואה את חייהם של אלפי יהודים.

רק יומיים לאחר יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מגיעים אלי ארבעה מכתבים שמחזירים אותי באחת להיסטוריה של משפחתי, של עמי, של העולם כולו. מיפני אחד אמיץ בליטא שהציל אלפי יהודים, לשכן ההוא(בפולין, גרמניה,הולנד..) שהסתיר בשנות המלחמה את שכנו היהודי והצילו מידי הנאצים ועד לאותן מדינות שהרימו יד והצביעו “כן” למדינה יהודית, ביום ההוא באו”ם.

היום אנו, יהודים, ישראלים בעלי חירות וחופש, נושאים איתנו את הזכות המוסרית “לא לשכוח” ולא להסכים לעוד שואה לקרות, אף פעם, לאף אחד, בשום מקום. ההיסטוריה הזו מקנה לנו את הזכות להיות אומה של אנשים בעלי אומץ מוסרי, העושים את הדבר הנכון מפני שהוא נכון ולא משום סיבה אחרת..

לעולם לא עוד

ארבעה מכתבים, הנוגעים בשואה המתרחשת בסין מזה כ-15 שנה, שואת מתרגלי פאלון גונג וקצירת אבריהם בעודם חיים:

מכתב פנייה מטעם מתרגלי פאלון דאפא ישראלים ליו”ר יד ושם, מר אבנר שלו, לצאת בקריאה להפסיק ולחקור את שואת מתרגלי פאלון גונג בסין.

מכתב תשובה מיד ושם.

מכתב של פרופסור ג’י לביא, מנהל היחידה להשתלות לב, שיבא, המפציר ביד ושם לנקוט עמדה מוסרית בשאלת רדיפת מתרגלי פאלון גונג.

מכתבו של הרב מיכאל מלכיאור, הקורא ליד ושם לחקור ולבדוק עצמאית את העדויות על קצירת אברים ממתרגלים חיים, ולנקוט עמדה מוסרית בנושא ללא תלות בהחלטות של שום גוף אחר.

כול אחד מוזמן לנקוט עמדה מוסרית ולצאת בקריאה לגוף יד ושם למלא את זכותו המוסרית להוביל בתמיכה לסיום רדיפת פאלון גונג בסין

הנה שני מכתבים של פרופסור ג’י לביא, מנהל היחידה להשתלות לב, שיבא ושל הרב מיכאל מלכיאור, שפנו למוסד יש ושם לקיים את זכותנו, ואף חובתנו, המוסרית לקחת חלק במאמצים הבינלאומיים להפסקת הרדיפה נגד אנשים המתרגלים פאלון גונג בסין:

מר גביר שלום רב,

בצער רב קראתי את המענה שלך לפנייתנו למוסד יד ושם לנקוט עמדה מוסרית כלפי הדיווחים אודות קצירת האיברים בסין מאסירים שנידונו למוות ומאסירי מצפון מקרב מתרגלי הפלון גונג ולהשמיע את קולו נגד מעשים נפשעים אלה.

דווקא הערב, בערב יום השואה והגבורה, נשמעת דרישתך לקבל תחילה קביעה של האו”ם, בדבר נכונות הטענות על הפשע כנגד האנושות המתרחש מזה למעלה מחמש עשרה שנים על אדמת סין בתחום קצירת האיברים ומכירתם לכל המרבה במחיר, בטרם ישמיע יד ושם את קולו, כדרישה תמוהה ואף מקוממת ככל שהיא מגיעה דווקא מהגוף המרכזי בעם היהודי המרכז את מורשת השואה. מי אם לא יד ושם אמור היה להסיק את הלקחים ההיסטוריים עת התעלמו מעצמות המערב מטפטופי המידע שהחל זורם ממדינות הכיבוש הנאצי בדבר שואת העם היהודי? האם גם אז היתה נחשבת כלגיטימית בעינינו דרישה להמתין לקביעת גוף בינלאומי מוסמך (טרום הקמת האו”ם) בטרם תתבצע פעולה להפסקת ההשמדה היהודית בידי הנאצים?

לנוכח שפע המידע שנאסף כבר מגורמים שונים ובלתי תלויים בדבר הפשע המתמשך המתרחש בתחום בסין, חייב היה דווקא גוף כיד ושם להיות בין מובילי הדרישה להפסקה מידית של הפשע ולחקירה בינלאומית של מבצעיו.

כבנו של ניצול שואה התגייסתי למטרה מוסרית זו מרגע שנחשפתי לה באופן אישי מתוקף תפקידי כמנהל היחידה להשתלות לב בשיבא וכנציג ישראל לוועדת המעקב הבינלאומית ליישום הצהרת איסטנבול כנגד קציר איברים נפשע וסחר בהם. אני סבור שחובתנו כיהודים להיות בין המובילים של המאבק הבינלאומי למניעת הפשעים בסין ולא להמתין לטחנות הצדק הבינלאומיות של האו”ם הידועות באיטיותן ובמשוא פניהן.

בכבוד רב,

פרופ’ יעקב לביא

מנהל היחידה להשתלות לב

המרכז הרפואי שיבא

תל השומר

המכתב של הרב מיכאל מלכיאור:

לכבוד

יוסי גביר

עוזר בכיר ליו”ר יד ושם

מאחר ואני מכיר ומוקיר את העמדה הראויה והעקבית של יד ושם בנושא של פשעים נגד האנושות ברחבי העולם, התאכזבתי מתשובתך לפנייה של טל בביץ’ בנושא קצירת איברים בסין שהוא הביא לתשומת ליבי.

אתה עושה בתשובתך הבחנה חדה בין פשעים נגד האנושות שהוגדרו שכאלה על ידי ועדת האו”מ כמו המדיניות השיטתית של ממשלת צפון קוריאה לבין קצירת האיברים בסין שאתה מתייחס אליהם יותר בגדר דיווחים עיתונאיים ותו לא. הבעיה בתזה הזו היא שכפי שידוע לך היטב,יש מדינות שיכולות לבצע פשעים נגד האנושות בחופשיות אבל בגלל עצמתן הפוליטית והצבאית האו”מ לא יעשה ולא יגנה כפי שיעשה נגד מדינות שאין בהן את העצמה הזאת.

אני בדקתי בכלים שהיו ברשותי את הדיווחים על הפשעים הנוראים שבסין כלפי הפלנגונג ואחר כך השתתפתי בהפגנות וצירפתי את שמי לכל העצומות בנושא ואני סבור שהיה ראוי ליד ושם לפחות לעשות בדיקה עצמאית בעניין. בטוחני שתגיעו לאותה מסקנה.

בכבוד ויקר,

הרב מיכאל מלכיאור